אתגר הערים הדיגיטליות של הרשויות והמענה החסר של הספקים

[Robot 1]

היום (ה') פרסמנו, באנשים ומחשבים, ידיעה בלעדית על מכרז רחב היקף של עיריית רעננה להקמת מערכת בסיסי נתונים אחת ומערכת CRM מרכזית לניהול קשרי הלקוחות – תושבי העיר. המכרז הזה מעורר עניין לא רק ברמה הלוקאלית, ומנמ"רים, ראשי ערים ומקבלי החלטות נוספים ברשויות מקומיות אחרות עוקבים אחריו. בחלק מהרשויות כבר מתכננים לצאת במכרזים דומים בשבועות הקרובים. ההתעניינות נובעת מכך שהמכרז מבטא סוג של עליית מדרגה בהתייחסות של הרשויות לנושא הערים החכמות.

הרשויות שכבר נמצאות בתהליכים של מעבר לעיר חכמה, ועשו לא מעט פרויקטים יפים לצורך כך, במיוחד בתקופת הקורונה, מגלות עתה שהן מתקרבות לתקרת הזכוכית, ברמת התשתיות. כאן ניצב החסם המרכזי לכניסה לתהליכי עיר חכמה, שבמקרים מסוימים מבוצעת בקצב איטי ובמקרים אחרים – לחלוטין לא.

הכוונה היא למערכות המחשוב הישנות שקיימות ברשויות, שנבנו והוקמו לפני כמה עשורים. המערכות החדשות שהותקנו לצורך יישום העיר החכמה משדרות נתונים בקצב הולך וגובר. הנתונים האלה אמורים להתנקז למערכות השו"ב, ה-CRM ובסיסי הנתונים של העיריות, וכדי שהמערכות הישנות והחדשות ידברו ביניהן ידברו נדרשים תהליכים מורכבים ויקרים של מיגרציה, חיבורים וממשקים.

רשויות רבות לא רצו לקבל החלטה – עכשיו הן צריכות

זהו נושא שרשויות רבות, גם העשירות והמבוססות, מנסות לדחות את ההתמודדות אתו, בעיקר בגלל סיבות תקציביות. אלה הם מגה פרויקטים, שדורשים תקציבים יקרים מקופת הרשות, שמן הסתם יבואו על חשבון שירותים אחרים שהעירייה חייבת לספק. אבל כמו כל דחייה, בסופו של יום מגיע הרגע שמחייב החלטות אמיצות – לצאת למגה מכרז להחלפת תשתיות המחשוב, כמו זה שעיריית רעננה יצאה אליו.

החזר ההשקעה (ה-ROI) של פרויקטים כאלה הוא מגוון מאוד, ובסוף יש לו השפעות על הוצאות התפעול של הרשות המקומית. פרויקטי מחשוב שכאלה יכולים להביא להוצאות תפעול נמוכות בהרבה, לצד השירותים היותר מתקדמים שהם מאפשרים לעירייה לתת לתושבים. במכרז של עיריית רעננה ישנו סעיף מתייחס לישות שהודרה במכרז "תושב אחד".

כמה תושבים באמת גרים בעיר?

כל ראש עיר או מנכ"ל עירייה יודע להשיב כמה תושבים גרים בעיר שלו. הנתון הזה מגיע ממקור מסוים, נניח מספר משלמי המיסים. אבל יש גם תושבים שיש להם רק כתובת בעיר והם לא גרים בה, כאלה שעברו מהעיר ועדיין לא שינו כתובת וכדומה. מה גם שברשויות רבות, המידע מפוזר במערכות שונות שאינן מדברות ביניהן. לכן, לא נדיר למצוא באותה עירייה נתונים סותרים על התושבים, שמגיעים ממקורות שונים. זה מה שהביא את עיריית רעננה, ויביא רשויות מקומיות אחרות בקרוב, לייצר אמת ארגונית אחת, עם בסיס נתונים אחד שישאב את כל המידע ממקורות שונים, יידע לעבד ולנתח אותם ולהציג תמונת מצב אמיתית. יש לזה השלכות מרחיקות לכת על מקבלי ההחלטות ועל דברים שנוגעים לחים של כל אחת ואחד מאתנו: למשל, טיוב שירותים לתושב, הקמת מבני שירותים כמו בתי ספר ומרפאות, ועוד.

אחד הדברים החשובים ביצירת שפה משותפת בין המערכות הישנות והחדשות הוא האנליטיקה: כיום, ניתוח הנתונים מתקדם מאוד ובעל יכולות כמעט בלתי מוגבלות – ודאי לעומת מה שקיים במערכות הישנות. אלה לא יכולות לתת מענה לאנליטיקה החדשה, וגם בגלל זה נדרש שהמערכות ידברו ביניהן.

לאור מה שנכתב כאן עד עכשיו, נראה שני תהליכים: האחד – רשויות מקומיות ימשיכו להשקיע בפרויקטי אוטומציה וממשקים עם התושבים, ולחבר את המערכות החדשות עם מערכות הלגאסי, והשני – רשויות יפרסמו מכרזים להחלפה הדרגתית של המערכות המרכזיות, כדי שהן תוכלנה לדבר באותה השפה עם ממשקי העיר החכמה. זהו תהליך ארוך, עתיר משאבים, ולשם כך הממשלה צריכה לעזור ולהגדיל את התקציבים.

הצד השני של המשוואה

למשוואה הזו יש צד שני, שקשור בספקיות הטכנולוגיה. עדיין אין מספיק יצרני פתרונות ואינטגטורים שיש להם את המענה לאתגרים שמעלים מכרזים כמו זה שעיריית רעננה יצאה אליו. כאמור, לא מדובר במוצר אחד, אלא בפיתוח תהליכים שיאפשרו הקמת מערכות חדשות, חיבור שלהן למערכות הישנות ויצירת ממשקים דיגיטליים חדשים, לטובת התושבים. המכרזים החדשים מבטאים דרישה לחשיבה מחוץ לקופסה וככל שהם יתרבו, ספקי הפתרונות יצטרכו למצוא את הפתרונות שיאפשרו את התהליכים האלה – או שהם יהיו לא רלוונטיים. הם צריכים להיענות לציפייה של המנמ"רים להציע להם את החדשנות, כדי שהם יאמצו אותה.

הלחץ צפוי להגיע גם מהתושבים: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הלקוחות של הרשויות מצפים לתקשר אתה באמצעים שהם מכירים – בדיגיטל. עיריית רעננה הציבה במכרז יעד שאפתני: שבעתיד, 86% מהפניות של תושבים לרשות יהיו באמצעים דיגיטליים מלאים, וש-68% מהבעיות שיוצפו בהן יפתרו מיידית, במגע הראשון של התושב עם הרשות.

השורה התחתונה: המושג עיר חכמה מקבל משמעויות נוספות – בגלל הצורך לסנכרן בין תשתיות ה-IT הקיימות לש הרשויות למערכות החדשות. הרשויות המקומיות, מרכז השלטון המקומי והממשלה יצטרכו למצוא את המשאבים הדרושים כדי לעלות לשלב הבא של העיר הדיגיטלית.

נושא זה ונושאים אחרים שקשורים בתחום יידונו בכנס הערים החכמות של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום ב', ה-14 ביוני. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

הפוסט אתגר הערים הדיגיטליות של הרשויות והמענה החסר של הספקים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

(מקור: PC אנשים ומחשבים)