Robot

אחרי ששילבה את Google Meet ואת Google Chat בתוך ג'ימייל, עושה גוגל צעד נוסף כדי לקדם את אפליקציות השיחה המעודכנות שלה: לפי דיווחים, היא תתקין אותן, כברירת מחדל, יחד עם ההתקנה של מערכת ההפעלה Chromebook במחשבים חדשים, או באמצעות עדכוני תוכנה למערכת. לפי הדיווחים, יש עדויות בקוד עצמו לשינויים הללו, שגם יגדירו את שתי האפליקציות כברירת מחדל, והן יותקנו כאפליקציות נפרדות אל תחת הגג של אפליקציית המייל – זו לצורך ניהול שיחות מיידיות, וזו לצורך ניהול חדרי ישיבות, כדי לכסות גם את הצד העסקי יותר של השימושים. למעשה, על פי ההערכות, Meet אמורה בסופו של דבר אף להחליף את Duo – אפליקציית השיחות שהחברה הפכה ממש בכוח לפופולרית אחרי ששיבצה אותה כברירת מחדל בהתקנה של כל מחשב, טלפון וטאבלט שמריצים מערכת הפעלה של גוגל. גורמים בגוגל אמרו כי הבחירה של החברה להתקין את האפליקציות האלה כברירת מחדל במערכת הפעלה שפעילה בעיקר בשוק החינוך, ולא בתחום העסקי, היא כדי להפוך לנגישים למשתמשים את כל היישומונים המודרניים שהם צריכים מיד, ללא צורך בהתקנה נוספת. יצוין כי אף שמדובר באפליקציות שקיימות גם לטלפוני אנדרואיד, ההתקנות במחשבים יהיו של גרסת הרשת, שאמורה להיות אמינה יותר. הפוסט גוגל תתקין את אפליקציות הצ'ט שלה ב-Chromebook – כברירת מחדל הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

ההגירה ההמונית לישראל הביאה ארצה מילים משפות רבות שהוטמעו בעברית. מהלדינו קיבלנו את הפלאברה – שטויות, דיבורים ריקים, ואת הקומבינה – תחבולה. מהפרסית זכינו לחנטריש – נפוח, לא רציני וחסר משקל. בלגן הגיעה לרוסית מהפרסית, ובתיווך היידיש עברה לסלנג במשמעות אנדרלמוסיה. מהערבית זכינו לג'יפה – נבלת חיה, סירחון בלתי נסבל. המרוקאית ילדה מהספרדית את פאלטה – טעות, תקלה, מילה שמזכירה את Fault האנגלית. הרוסית היא אם החלטורה – עבודה רשלנית. מעל כולם ניצבת לה המילה פרטאץ'. אפרים קישון הגאון חד העין הקדיש לה ספר – פרטאצ'יה, אהובתי. זו מילה יידישאית שמקורה סלבי, פולני ורוסי, ומשמעה עבודה גרועה ולא איכותית. לפי הלשונאי רוביק רוזנטל, "על חשיבות המילה בתרבות ובפוליטיקה המקומית יעיד ריבוי המילים והביטויים הנרדפים: חאפ-לאפ, חפיף, חלטורה ו-סמוך!, הכול בסדר. יהיה בסדר". האסון שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בהר מירון, שהביא להריגתם של 45 אנשים ולפציעתם של יותר מ-100, מחייב שימוש במילים שכאלה. לא רק האסון, אלא גם אחד הדברים שיכולים היו למנוע חלק מההרג: ה-IT. עוד מילה שנכונה כאן היא איוולת. האיוולת, כתבה ברברה טוכמן, "היא בתה של העוצמה המשחיתה… המביאה להימנעות ממחשבה… חובה לקבל מידע נאות, לשים לב למידע, להקפיד על ראש פתוח ושיפוט זהיר ולהתנגד לקסם החשאי והמזיק של אטימות מוחין… (איוולת היא) דבקות עיוורת במדיניות, שגלוי לעין שאיננה בת ביצוע, או שהיא גורמת לתוצאות שליליות" (מצעד האיוולת, הוצאת מעריב, 1986, עמ' 39-41). חרדים מתפללים בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בימים יפים יותר. צילום אילוסטרציה: BigStock יש מערכות IT; למה לא השתמשו בהן? אני לא טוען שהפעלת IT הייתה מונעת את האסון, אבל בהחלט ניתן להעריך שמחשוב ושימוש מושכל בו, ובעיקר מתוכלל, היו יכולים למנוע חלק ממקרי המוות והפציעות. לא אדון על מי מוטלת האחריות לאירוע – אני "סומך" על הפוליטיקאים שיביאו לאי מציאת אשמים, או להטלת האשמה על ה-ש"ג. לגורמים שהיו שותפים לאירוע יש IT, ולרוב גם מערכות שליטה ובקרה: משטרת ישראל, הרשות המקומית, מגן דוד אדום, רשות הכבאות וההצלה, מכבי האש וממשלת ישראל, ובתוכה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד לשירותי דת. תחקיר אנשים ומחשבים מעלה כי לא היה חיבור בין מערכות ה-IT השונות, כי גורמי ההצלה והחירום השונים, שנציגיהם נמצאו בחמ"ל האירוע, תקשרו ביניהם מילולית וכי המערכות לא דיברו זו עם זו. להלן סקירה קצרה של מערכות השו"ב בכמה מהגופים הרלוונטיים: בשנת הקורונה נעשתה עבודה רבה במגן דוד אדום, בין השאר במתן מענה טכנולוגי מעבר לגבולות הגזרה הטבעיים שלו, ובבניית כלים שישרתו גם בשגרה – כולל מערכת שליטה ובקרה. כחלק מלקחי אסון הכרמל ב-2010 הוקמה ב-2012 הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, ובתוכה המערך הטכנולוגי שלה. שלהבת היא מערכת שליטה ובקרה של כל האירועים המבצעיים והמנהליים שבאחריות הרשות, והיא מרכזת את ניהול האירוע על כל פרטיו. גם למשטרת ישראל לא חסרות מערכות שו"ב. כך, למשל, אנשי בינת הקימו לפני יותר משנה את מוקד 100: מערכת מבצעית המנהלת את כלל אירועי החירום – משלב קבלת הדיווח על אירוע, דרך הפעלת הכוחות בשטח ועד לסיומו, והפלטפורמה המורכבת מטפלת ביותר משני מיליון שיחות בשנה. לא מדובר בדוקטורט במחשוב קוואנטי: כל רשות מקומית יודעת שעליה לבחון את היערכות החירום שלה. עיריות עורכות תרגילים רחבי היקף, שבמהלכם נבחנים תרחישים מבצעיים בעזרת מערכת שליטה ובקרה המקשרת בין הגוף העירוני המתורגל, ובין לפיקוד העורף ומשטרת ישראל, לטובת מענה משותף לצרכי התושבים ואבטחת רצף תפקודי ותפעולי של העיר בחירום, ושיפור הבנת תמונת האירועים. "שם המשחק הוא שליטה ובקרה" בראיון לאנשים ומחשבים העלה קצין מילואים בכיר מאגף התקשוב בצה"ל כמה תובנות שהחתום מטה מציין שלו היו נוהגים לפיהן, ייתכן שחלק מההרג היה נמנע. "קבלת החלטות בזמן אמת היא א"ב בכל מערכת מבצעית", אמר הקצין. "כיום זו כבר כמעט נורמה, שבה מבוצע היתוך מידע מכלל מקורות הנתונים – מצלמות, סרטוני וידיאו, רחפנים, מידע טקסטואלי ועוד. האנליטיקה היא מרכיב מפתח, כי היא זו שמטפלת במידע, בוררת את המוץ מהתבן ומגישה למפקדים בשטח את המידע הרלוונטי להם. כיום, חלק ניכר מהניתוח נעשה בעזרת מודולים מבוססי בינה מלאכותית". הוא ציין כי "שם המשחק הוא שליטה ובקרה, יחד עם טיפול במידע שעובד על ידי מערכות ה-IT , מתועדף ומוזרם בזמן אמת. הצבא האמריקני הבין זאת היטב: במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, לא היו כל מערכות IT שסייעו לניהול המלחמה. במלחמת המפרץ השנייה, בתחילת המילניום, מערכות ה-IT היו אחודות, מערכי המבצעים והמודיעין דיברו ביניהם, והמידע נוהל והוזרם לשטח בזמן אמת. כך היה צריך להיות גם בהילולה בהר מירון". הקצין הסביר ש-"מזה שני עשורים רווח המושג C4I – קיצור של Command, Control, Communications and Computers ו-Intelligence, ובעברית: שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין. המידע נאסף מהחיישנים, עובר תעדוף וניפוי, מעובד, יוצר תמונת מצב ומועבר לכוחות בשטח, בדגש על בזמן אמת, כי התמונה משתנה כל הזמן. אם היו בערב ל"ג בעומר בהר מירון מערכות שאוספות את המידע הזה והגורמים בשטח היו רואים אותו ומקבלים תמונת מצב מתוכללת, הם היו יכולים לקבל החלטות שהיו מסייעות לניהול טוב יותר של האירוע. לו הייתה מוטמעת מערכת שו"ב אחודה, מתכללת, שלוקחת בחשבון נתונים שמגיעים מכלל מקורות המידע, עושה ביניהם היתוך ומפיצה אותם לכלל 'לקוחות' גופי החירום וההצלה – ועושה זאת בזמן אמת – הדבר היה יכול להביא לצמצום בהיקף ההרוגים והפצועים". אין קליטה. מקור: BigStock מ-IT ל-C לקראת סיום, עוד הערה: בכל אירוע אסוני שכזה נעשה שימוש באמצעי קשר אלחוטי חדשים, שנועדו לתת מענה בעת קריסת הרשתות הסלולריות. והנה, הפתעה הפתעה, דקות ספורות לאחר תחילת האירוע, מערכת הסלולר קרסה ולא הייתה קליטה בהר מירון ובסביבתו – דווקא בשעות הקריטיות של האסון. הדבר הקשה על פעולת גופי החירום ולא אפשר לאנשים להתקשר למשפחותיהם ולהגיד שהכול בסדר. גם לפני 110 שנים, במאי 1911, התרחש אירוע רב נפגעים בחגיגות ל"ג בעומר במירון: מעקה על גג שעליו התקיימה ה-"הדלקה" המסורתית התמוטט, וכתוצאה מכך תשעה בני אדם נהרגו ו-26 נפצעו. כולנו תקווה שהאסון הבא יימנע, ולשם כך ייעשה שימוש במחשוב ובמילים הבאות: ראייה רב מערכתית, שיתופיות, חיבוריות וקישוריות, מערכת שו"ב אחודה ומתכללת, נראות, שקיפות והעברת נתונים בזמן אמת. אמן כן יהי רצון. הפוסט פרטאצ'יה, אהובתי: למה לא השתמשו ב-IT בהר מירון? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

פורטינט סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם גידול דו ספרתי בהכנסות, אך עלייה בהוצאות מיתנה את הרווחיות – וזו עלתה רק במעט. מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה בסוף השבוע עולה כי ההוצאות הרבעוניות שלה עלו ב-127.7 מיליון דולר, שהם 27.7%, ל-588.7 מיליון, בעוד שההכנסות רשמו עלייה מספרית גדולה יותר – של 132.6 מיליון דולר, שהם 23%, ל-710.3 מיליון. מתוכן, מכירות המוצרים של החברה צמחו ב-25.2% ל-240.7 מיליון דולר ומכירות השירותים – ב-21.9% לכ-470 מיליון. חבות המס שיפרה את הרווח הנקי, לאחר שירדה ב-9.1% ל-12.2 מיליון דולר. הרווח הנקי לפי GAAP רשם עלייה מתונה מאוד, של 2.5% בלבד, ל-107.2 מיליון דולר והרווח למניה לפי חישוב זה גדל ב-6.67% ל-64 סנט. שלא לפי GAAP, הרווח הנקי זינק ב-29% ל-135.6 מיליון דולר והרווח למניה – ב-35% ל-81 סנט. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ב-21.7% ל-156.6 מיליון דולר, הרווח הגולמי עלה ב-23.3% ל-553.7 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 77.95%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-33.8% ל-432.1 מיליון דולר, הרווח התפעולי לפי GAAP גדל ב-4.2% ל-121.6 מיליון וזה שלא לפי GAAP צמח ב-34.6% ל-173.9 מיליון. קן קסי, מייסד, יו"ר ומנכ"ל פורטינט, אמר כי "דיווחנו על צמיחה חזקה בהכנסות ברבעון הראשון של השנה, תוך שאנחנו משקיעים כדי להעלות את נתח השוק בעסקים הנוכחיים שלנו ולהניע צמיחה בתחומי מוצר חדשים, כמו SASE, SD-WAN ו-5G. מוצרי אבטחת הענן של פורטינט הביאו לצמיחה הרבעונית הגבוהה ביותר בהכנסות ממוצרים מזה חמש שנים". הפוסט הרבעון של פורטינט: זינוק בהכנסות, עלייה ברווחיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

סדרת הגלקסי A של סמסונג היא אולי לא סדרת הדגל של החברה, אך היא זוכה לאהדה גדולה מאוד מצד מי שבסופו של דבר מגיעים לחנויות ורוכשים את המכשירים בה, ולראייה – בדיקה שביצענו באתר גאדג'טי הראתה כי מבין המכשירים שאיתם מבקרים אותנו הגולשים באתר, ניתן למצוא את ה-Galaxy A71 וה-Galaxy A70 בעשיריה הראשונה וכשבחנו את התמונה הכוללת הבנו שבערך 12% מהגולשים שלנו באתר משתמשים במכשיר כלשהו מסדרת ה-Galaxy A לדורותיה. הנתון הזה משמעותי מאחר ורבים הם האנשים והאתרים העוסקים במלאכת סיקור הטלפונים בישראל ובעולם, וכן, זה כולל גם אותנו, מתייחסים בעיקר לדגמי הדגל של סמסונג ושל חברות אחרות. וזה הגיוני, אלו המכשירים הנמכרים ביותר, והם אלו שנשארים בראש הרשימות גם שנים קדימה – הגלקסי S10 תופס כ-6% מהתנועה לאתר גאדג'טי ומדובר במכשיר בן יותר משנתיים. בסמסונג כבר הודיעו לא מכבר כי הדגש על סדרת הגלקסי A הוא גדול, ואף הצהירו באופן חד משמעי כי תכונות חדשות מסוימות אף יגיעו למכשירים אלו עוד לפני שיעשו דרכם לדגמי הדגל. ה-Galaxy A72 שנחת לאחרונה על שולחננו מגיע עם מקצה שיפורים נוסף, ואם בעבר ביקרנו באופן נוקשה צדדים שונים במכשירי ה-A70 וה-A71, הרי שבדגם החדש הצליחה סמסונג להציג ערך גבוה יותר עבור חלקים שזכו לביקורת בעבר, ועם זאת אי אפשר שלא להתייחס למספר ויתורים בהם בחרה סמסונג על מנת שתוכל להציג מכשיר "שלם" יחסית במחיר העומד מתחת ל-2,000 שקלים. Galaxy A72: עיצוב ותצוגה כדי להבין את הבחירות שעשתה סמסונג בצד העיצוב יש להבין קודם שהגלקסי A72 מגיע עם סוללה גדולה יותר בהשוואה לזו שהוצגה בדגם ה-A71 בדור הקודם. הבחירה הזו הובילה לכך שהמכשיר החדש גדול יותר למרות שמדובר במסך 6.7 אינץ' בשני הדגמים, אך הוא בעיקר כבד יותר, מה שמעלה את השאלה – מדוע לשדרג את קיבולת הסוללה כשהביצועים שלה בדור הקודם כבר היו מצויינים? כנראה שבסמסונג יודעים משהו שאנחנו לא הצלחנו לזהות בבדיקות שלנו בזמן הסקירה של ה-A71, ואולי דגש גדול יותר על הסוללה הוא משהו שקל יותר לשווק עבור דור חדש של מכשירים. כך או כך, קיבלנו מכשיר גדול וכבד יותר, שפחות נוח להחזיק ביד. דגםGalaxy A71Galaxy A72 אורך163.6 מ"מ165 מ"מ רוחב76 מ"מ77.4 מ"מ עובי7.7 מ"מ8.4 מ"מ משקל179 גרם203 גרם שינוי גדול ב-A72 לעומת הדור הקודם מגיע דרך התמיכה שלו בתקן IP67 לעמידות בפני מים ואבק, מה שלא היה זמין בדור הקודם. זו תוספת קטנה על הנייר, אך משמעותית עבור מי שרוצים להסתובב עם מכשיר שמרגיש עמיד יותר, כזה שלא יגרום לנו לרוץ לקערת אורז כל פעם שיורד קצת גשם. תמצאו במכשיר גם חריץ בגודל 3.5 מ"מ לאוזניות, ושינוי גדול נוסף – רמקולים סטריאופוניים, שמוסיפים המון לעוצמה ולאיכות השמע על פני הדור הקודם. Samsung Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי)Samsung Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי) בגזרת התצוגה לא ניתן למצוא שינויים כמעט כלל בהשוואה לדור הקודם, פרט לאחד חשוב – המסך של ה-Galaxy A72 תומך בקצב רענון גבוה של 90 הרץ. פרט לזאת, וכפי שתוכלו לראות בטבלה המצורפת מטה, ההבדלים בין המסך של ה-A71 וה-A72 אינם גדולים: דגםGalaxy A71Galaxy A72 גודל התצוגה6.7 אינץ'6.7 אינץ' רזולוציה ופאנל+Full HD פריסה: 2400 על 1080 פיקסלים פאנל: Super AMOLED Plus+Full HD פריסה: 2400 על 1080 פיקסלים פאנל: Super AMOLED צפיפות פיקסלים394 פיקסלים לאינץ'394 פיקסלים לאינץ' מאפיינים נוספיםיחס תצוגה: 20 על 9 קצב רענון: 60 הרץ יחס תצוגה: 20 על 9 קצב רענון: 90 הרץ הבחירה לא לשנות יותר מידי בתצוגת מסך ה-Super AMOLED מביאה עימה המשך לייצוג הלא מדוייק של הצבעים על המסך. שני מצבי התצוגה הזמינים דרך הגדרות המכשיר הם "טבעי" ו"ססגוני", האחרון הוא גם זה שהוצג לנו כברירת המחדל, מה שבמבט ראשון נראה טוב, כי מי לא אוהב צבעים עזים, אך בבחינה ארוכת טווח הוכיח כי הצבעים אינם מדויקים, ובמעבר למצב ה"טבעי" של התצוגה, תקבלו צבעים עמומים למדי, אפורים כמעט. בסמסונג מספקים כלים מתקדמים לאיזון הלובן, כך שניתן לווסת באופן ידני את טמפרטורת הצבע של התצוגה, אך השינויים במקרה זה הוכיחו עצמם כמינוריים למדי ולא תרמו לתוצאה הסופית. וכאן אני חייב לסייג – זה לא שהתצוגה היא זוועת עולם, ואני מאמין כי הרוב המכריע של המשתמשים שיבחרו ב-A72 כמכשיר שלהם לא יבחינו בחסרונות שאני מתאר, פשוט כי אין לכולם כמה מקורות להשוואה שיושבים להם על השולחן בזמן שהם בוחנים טלפונים לסקירה מעמיקה והצבעים העזים כנראה יקסמו לרוב המשתמשים. אבל התפקיד שלנו הוא לבקר, ואם המסך של ה-A71 קיבל ציון 7/10, התוספת של קצב הרענון הגבוה יותר בדגם החדש לא ממש מצדיקה להוסיף על כך לאור אי הטיפול בחלקים חשובים יותר באיכות התצוגה, בטח ובטח כשמוסיפים למשוואה את סורק טביעות האצבע המשולב מתחת לתצוגה, שמספק אתגר בפתיחת הנעילה של המכשיר כל פעם מחדש, והוביל אותי לוותר עליו לחלוטין ולעבור לזיהוי הפנים הבטוח פחות. ביצועים וסוללה מתחת למכסה של ה-Galaxy A72 ניתן למצוא את מערכת השבבים Snapdragon 720G, המיוצרת בתהליך 8 ננו-מטר ומגיעה עם מעבד 8 ליבות בתדר מירבי של 2.3 גיגה-הרץ. על אף שמדובר במערכת שבבים במספר נמוך יותר לעומת זו של הדגם הקודם בסדרה (Snapdragon 730), ההבדלים בין השניים אינם גדולים, והם אף מגיעים עם מעבד גרפי זהה ובתהליך ייצור זהה. בצד הביצועים ניכר כי ישנו שינוי לטובה, ואם בשנה שעברה ביקרנו את סמסונג על ניהול זיכרון לקוי שהוביל לביצועים מגמגמים בשימוש השוטף באפליקציות במכשיר, הרי שהפעם לא הצלחנו לשחזר זאת. הביצועים נשמרים ברמה גבוהה גם בצד המשחקים, כפי שהיה בדור הקודם. קשה לי לומר שהבחנתי בתוספת קצב הרענון של 90 הרץ לתצוגה בזמן משחק כשביצעתי מעבר בין המצבים הזמינים בהגדרות התצוגה במכשיר (60 או 90 הרץ), אך ניתן לשים לב להבדלים בשימוש השוטף ובתנועה החלקה מעט יותר. בצד הסוללה מגיע המכשיר החדש עם קיבולת קיבולת גדולה יותר של 5000mAh, זאת לעומת קיבולת של 4500mAh בדגם ה-A71, יחד עם תמיכה בטעינה מהירה בהספק של 25 וואט דרך מחבר מסוג USB Type-C, אך ללא תמיכה בטעינה אלחוטית. הסוללה ממשיכה לספק ביצועים מצויינים גם בדור החדש של הסדרה והצלחתי לסיים כל יום עבודה עם הרבה שאריות סוללה (30% לפחות) בכל יום, כשבשימושים קלים הצלחתי להפיק גם יום וחצי ושני ימי עבודה מהמכשיר לפני הצורך בטעינה מחדש. במהלך משחק צריכת הסוללה לא הייתה גבוהה במיוחד, מה שמעיד גם על ניהול משאבים טוב. המכשיר גם לא התחמם יתר על המידה במשחקים ארוכים (כשעה), והביצועים במשחקים היו טובים, ללא קפיצות או קיטועים. הטעינה המהירה אינה מספקת תוצאות מפתיעות. בסמסונג התמקדו לאחרונה בטעינה בהספק מירבי של 25 וואט, למרות שבעבר כבר הציגו טעינה בקצבים מהירים יותר. זה מאפשר לטעון את המכשיר במלואו תוך כשעה וחצי ולהשיג טעינה של כ-50% מהסוללה תוך כ-40 דקות, וזה מספיק כשמדובר בסוללה שמחזיקה מעמד יפה מאוד בין טעינה לטעינה. מצלמות ה-Galaxy A72 מערך הצילום הוא מקום נוסף שזוכה למקצה שיפורים נרחב מצידה של סמסונג בשנת 2021, כשנוספת לנו מצלמת טלפוטו לביצוע זום וגם ייצוב אופטי למצלמה הראשית. את כל ההבדלים בין מערכי הצילום של ה-A72 וה-A71 ניתן לראות בטבלה המצורפת: דגםGalaxy A71Galaxy A72 מספר חיישנים במערך הראשי44 חיישן ראשי64 מגה פיקסל64 מגה פיקסל תכונות חיישן ראשימפתח צמצם f/1.8 תמיכה בפוקוס אוטומטי גודל פיקסלים: 0.8 מיקרו-מטרמפתח צמצם f/1.8 ייצוב אופטי מובנה (OIS) תמיכה בפוקוס אוטומטי גודל פיקסלים: 0.8 מיקרו-מטר חיישן משני5 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.4 תפקיד: איסוף עומק8 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.4 ייצוב אופטי מובנה (OIS) תמיכה בפוקוס אוטומטי גודל פיקסלים: 1 מיקרו-מטר זום אופטי: פי 3 חיישן שלישי5 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.4 מיועד לצילום מאקרו5 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.4 מיועד לצילום מאקרו חיישן זווית רחבה12 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.2 זווית צילום של 123 מעלות12 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.2 זווית צילום של 123 מעלות וידאועד 4K בקצב של 30 פריימים לשנייה עד 4K בקצב של 30 פריימים לשנייה מצלמת סלפי32 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.2 גודל פיקסלים: 0.8 מיקרו-מטר32 מגה פיקסל מפתח צמצם f/2.2 גודל פיקסלים: 0.8 מיקרו-מטר וידאו סלפיעד 4K בקצב של 30 פריימים לשנייה עד 4K בקצב של 30 פריימים לשנייה התמונות אותן מפיקות המצלמה הראשית מציגות כמות טובה של פרטים, יחד עם חדות טובה וטווח דינמי שניתן להרגיש במיוחד בזמן הצילום בנוכחות מקורות תאורה חזקים. בסמסונג הוסיפו השנה גם ייצוב אופטי למשוואה, כך שפונקציית הצילום המהיר טובה יותר עם הפחתת הרעידות בזמן הצילום. צילום: רונן מנדזיצקיצילום: רונן מנדזיצקי מקום נוסף בו נפגוש בייצוב אופטי הוא בחיישן הטלפוטו, זה לא היה קיים בדור הקודם ומאפשר להשיג כעת תמונות חדות וברורות יותר בביצוע זום אופטי. זום אופטי, גלקסי A72 (צילום: רונן מנדזיצקי)ללא זום, גלקסי A72 (צילום: רונן מנדזיצקי) במצלמות הזווית הרחבה והמאקרו לא נמצא ייצוב אופטי וגם לא פוקוס אוטומטי נפרד, אך התוצאות של השתיים סבירות למדיי. בצילום בזווית רחבה ניתן לראות הפרדה טובה בין איזורים בהירים לחשוכים, עם כמות נאה של פרטים, הישג שלא ניתן לבטל עבור מצלמות זווית רחבה, אשר פעמים רבות אינן מציגות את הביצועים הטובים ביותר. מצלמת המאקרו גם היא מפיקה תמונות נאות, אך החוסר בפוקוס אוטומטי דורש להקדיש זמן על מנת להפיק תוצאות אלו, כאשר במבט מקרוב ניתן להבחין באי הדיוקים של הפוקוס על האובייקט אותו נרצה לצלם. תמונות בתנאי תאורה נמוכים לא נמצא תמונות טובות באותה מידה, אך בסמסונג בהחלט מצליחים להפיק פרטים בתמונות גם עם מעט תאורה, כאשר מצב הלילה יוסיף עוד אור לאיזורים החשוכים, אך הפרטים בהם ימשיכו להיות לקויים בחסר. תמונות מה-Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי) תמונות סלפי ממצלמת ה-32 מגה-פיקסל מתקבלות בגודל סופי של 8 מגה-פיקסל והתוצאות בתנאי תאורה טובים מציגות רמת פרטים מספקת ופוקוס טוב ומהיר. בצילומי פורטרט מתבצעת הפרדה טובה בין מושא הצילום לסביבתו, כאשר בזמן צילום לילה התמונה חשוכה מאוד כצפוי, אך שימוש במצב הלילה מוסיף פרטים רבים, מה שהופך את התמונה לברורה יותר, אך מגורענת ועם צבעים מרוחים למדי. סלפי, Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי)סלפי פורטרט, Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי)סלפי בלילה, Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי)סלפי עם מצב לילה, Galaxy A72 (צילום: רונן מנדזיצקי) השורה התחתונה: מה חשבנו על ה-Galaxy A72 ה-Galaxy A72 מגיע עם מקצה שיפורים לא קטן בהשוואה לקודמו בסדרה. תמצאו בו ניהול טוב יותר בזיכרון לשיפור הביצועים, רמקולים סטריאופוניים, קצב רענון גבוה יותר לתצוגה, עמידות בפני מים ואבק, עדכונים בצד המצלמה יחד עם הוספת מצלמה ייעודית לביצוע זום אופטי, וגם סוללה גדולה יותר, כאשר המחיר שלו אינו גבוה במיוחד ביחס למה שהוא מציע, לפחות לא כשמדובר במכשירים של סמסונג. >> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי המסך עדיין לא מספק את התוצאות להן היינו מצפים ממסכי ה-AMOLED של סמסונג, אך הוא מוסיף יכולת לשינוי קצב הרענון ל-90 הרץ, מה שלא היה קיים בדור הקודם, ובצד העיצוב אהבנו פחות את הגידול המשמעותי במשקל אל מול הדור הקודם. לרכישה: מחסני חשמל \ אייבורי האריזה ותכולתה 9 עיצוב ואיכות בניה 8 חומרה וביצועים 8 מסך ותצוגה 7 מערכת הפעלה 8 מולטימדיה 9 סוללה 10 מצלמה 9 סיכום 8.5 הולך ומשתפר מה אהבנו חיי סוללה ארוכים רמקולים סטריאופוניים עמיד במים ואבק מצלמת זום מה לא צבעי מסך לא מדוייקים משקל גבוה סורק טביעות אצבע מחירים יבואן רשמי: 1799 שקלים שוק פתוח: החל מ-1550 שקלים *חלק מהקישורים המופיעים בפוסט קשורים בתכניות שותפים, עבורם נקבל עמלה עם ביצוע רכישה בפועל. עמלה זו לא מייקרת את העלות הסופית של המוצרים עבורכם. (מקור: Gadgety)

המשקיע המיתולוגי והמגה-מפורסם, וורן באפט, ענה באחרונה על מגוון שאלות במסגרת הפגישה השנתית של חברת ההחזקות ברקשייר האת'וויי שבראשה הוא עומד. בחלק מדבריו התייחס באפט לסוגיית ההשקעות אונליין דרך שירותי השקעות באפליקציות, ואפשר לומר שהאיש, שהוא אחד המשקיעים המובילים בעולם, לא מתלהב – בלשון המעטה – מהקונספט החדשני יחסית. לדבריו, פלטפורמות לסחר במניות, כמו רובין הוד (Robinhood) – שהתפרסמה באחרונה עקב פרשיית גיימסטופ (GameStop) מעוררת המחלוקת – רק מעודדות הימורים, מכיוון שהן מאפשרות לאנשים לקנות ולמכור מניות בחינם. האיש הבכיר ב-ברקשייר הת'אווי נאם באופן וירטואלי כחלק מהפגישה השנתית של החברה, שהתקיימה ברשת בפעם השנייה בגלל מגיפת הקורונה אשר עדיין לא מאפשרת מפגשים פנים אל פנים במקומות רבים בעולם. באפט ענה על מספר שאלות, יחד עם סגן היו"ר של החברה, צ'ארלי מאנגר, המוביל אותה בצוותא איתו, וכן עם היו"ר והמנכ"ל, גרג הבל, ועם אג'יט ג'יין, מנכ"ל שהוא סגן יו"ר פעולות ביטוח עבור ברקשייר האת'ווי. באפט אמר כי אפליקציות כגון רובין הוד – שכאמור חותכות את עמלת הברוקרים בהנגשה ישירה של מסחר בניירות ערך דרכן, ושכיום פופולריות בקרב בני דור המילניום – מעודדות "דחף הימורי" בקרב האמריקנים ויוצרות אווירה דמוית קזינו. "אין בזה שום דבר לא חוקי, אין שום דבר לא מוסרי, אבל אני לא חושב שאתה בונה חברה סביב אנשים שעושים את זה", הוסיף. "יש הרבה יותר בבחירת מניות מאשר להבין מה יהיה ענף מדהים בעתיד", הסביר באפט את עמדתו. "אני רק רוצה להגיד לכם שזה לא כל כך קל כמו שזה נשמע". באפט אמר כי רוב האנשים יסתדרו טוב יותר עם בעלות על קרן מדד S&P 500 במקום להמר על מניות בודדות. לדבריו, רבים מהמשקיעים המתחילים שקפצו לשוק לאחרונה – משמע המשקיעים החדשים שצמחו מהרשתות החברתיות, ושנחשבים כאחראים להתפחת היזומה של ערך מניית קמעונאית משחקי הווידיאו ומוצרי המחשוב, גיימסטופ, או אם תרצו להרצת מניותיה – הם למעשה מהמרים. יצוין כי הפרשה הגיעה גם לכדי שימוע בקונגרס האמריקני, עקב חשדות לאי סדירויות שהיו חלק ממנה, כמו למשל לעצירת המסחר המכוונת שביצעה רובין הוד במהלך האירוע, אולי בהוראת או תחת לחץ של קרנות גידור בכירות. התפתחות ארורה ומגעילה? ביטקוין. אילוסטרציה: 3DSculptor, BigStock "התפתחות ארורה ומגעילה המנוגדת לאינטרסים של הציוויליזציה" באפט בן ה-90 הבהיר למשתתפי האירוע כי לדעתו ברקשייר הת'אווי "מורמת" על ידי כלכלת ארה"ב, שמתפקדת לנוכח הקורונה הרבה יותר טוב, לדבריו, ממה שצפו לה מומחי הכלכלה. הוא שיבח את הדחיפה הכספית שהעניק הפדרל ריזרב האמריקני וכן את זו הפיסקאלית שסיפק הקונגרס האמריקני. "זה עשה את העבודה. הכלכלה הזו, כרגע, 85% ממנה פועלת בהילוך גבוה במיוחד," אמר באפט. מאנגר בן ה-97, שכאמור נוכח אף הוא במפגש וענה על שאלות, עסק במהלך דבריו במטבעות הקריפטוגרפיים. מדובר ללא ספק בעוד תחום חדשני יחסית, שאמנם עדיין יש לו מבקרים ואנשים הסבורים שהוא בעצם מסוכן ו"בועתי", כפי שפורסם באחרונה על ביל גייטס, אך שגם הולך והופך ליותר מקובל ונורמטיבי כיום, כשערך המטבע המפורסם מכולם, הביטקוין, נוסק עוד ועוד ועומד כבר על כ-57 אלף דולר ליחידה, כך על פי נתונים אחרונים מאתר CoinDesk. "אני לא מברך על מטבע שהוא כל כך שימושי לחוטפים וסוחטים וכיוצא בזה. אני גם לא אוהב להשליך כמה מיליארדי דולרים, על גבי מיליארדים ומיליארדים, למישהו שבסך הכל המציא מוצר פיננסי חדש יש מאין. אני חושב שאני צריך לומר בצניעות שאני חושב שכל ההתפתחות הארורה הזו מגעילה ומנוגדת לאינטרסים של הציוויליזציה", אמר מאנגר, שהציג גם הוא גישה שמרנית במיוחד לאבולוציה הפיננסית-טכנולוגית העכשווית. הפוסט וורן באפט הזהיר: אפליקציות מסחר אונליין מעודדות הימורים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

אתר סלבריטאים ורכילויות ותיק, המכונה פופביץ' (Popbitch), חשף באחרונה מידע מדהים – מספר הנייד של לא אחר מאשר ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, נותר גלוי באינטרנט לכל דורש במשך כ-15 שנה. המספר הופיע כחלק מהודעה לעיתונות של צוות חשיבה משנת 2006, כאשר ג'ונסון היה מחוקק באופוזיציה ועבד כדובר שר ההשכלה הגבוהה מטעם המפלגה השמרנית. המספר שנכלל במודעה פשוט נותר אונליין. העניין הוא שלפי הפרסומים בתקשורת הבריטית, ג'ונסון פשוט לא החליף את מספר הסמארטפון שלו לאורך כל אותן שנים, גם לא כשמונה לראש הממשלה ב-2019. ביום ו', אחרי הפרסום והחשיפה, דיווחו עיתונאים שניסו להתקשר למספר שאותר אונליין, כי שמעו הודעה אוטומטית לפיה הטלפון "לא זמין כעת" ונאמר להם לנסות מאוחר יותר שוב, או לשלוח הודעת טקסט. סיכון ביטחוני חמור לבריטניה? סביב החשיפה הזו עוסקת התקשורת הבריטית בעיקר בחששות ביטחוניים שונים, כולל בדאגות בנוגע לאבטחת סייבר. העובדה שהמספר הסלולרי של האיש מספר אחת בממלכה – שההקפדה על ביטחונו מחד, אבל גם השמירה מפני חשיפת מידע שבבעלותו מאידך, הן אקוטיות – היה למעשה זמין לציבור לאורך כל כך הרבה זמן, עוררה דיון אודות הסיכונים האופציונליים. כך למשל נכתב שאם למדינות עוינות הייתה גישה למספר, ייתכן שהן היו יכולות להשתמש בו כדי לרגל אחרי ראש הממשלה. אין סימנים לפריצת הטלפון של ג'ונסון. צילום אילוסטרציה: BigStock האקרים ופושעי רשת, כך טענו דיווחים שונים, מקבלים סכומי עתק אם הם מצליחים לשים ידם על מספרי טלפון נייד של דמויות בדירוג ביטחוני גבוה – משום שבעזרתם הם יכולים לגרום נזק רב במאמץ מועט מאוד. אמנם אין כרגע ראיות לכך שהנתונים והתקשורת של בוריס ג'ונסון הופרו או נפגעו עקב הכשל, אך למרות זאת מביעים רבים תרעומת פשוט משום שמספר טלפון נייד של ראש ממשלה הזמין באופן חופשי, מגביר באופן משמעותי את הפגיעוּת שלו למתקפות סייבר ובכלל לשלל צרות אפשרויות. "אדם נגיש להפליא" תגובת הממשלה הבריטית כללה הכחשה שמדובר בסיכון ביטחוני ובכלל, ניסיון להמעיט בערך הבשורה. שרת הפנים, ויקטוריה אטקינס, התעקשה כי ראש הממשלה "יודע את האחריות שלו בכל הנוגע לביטחון המדינה" ובחרה בעיקר למתוח ביקורת דווקא על כלי התקשורת שחשפו את העובדה שהמספר היה לנחלת הכלל לאורך כל אותן שנים, ובעיקר מאז שג'ונסון נכנס לתפקיד המפתח שלו. שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק. צילום: ויקיפדיה שר האוצר, רישי סונאק, אמר כי "ככל הידוע לי, כל הפרוטוקולים הביטחוניים בוצעו", והוסיף: "חלק ממה שהופך את ראש הממשלה למיוחד הוא שהוא אדם נגיש להפליא". אלא שהיועץ לשעבר לביטחון לאומי של בריטניה, פיטר ריקטס, ששוחח עם ערוץ Radio 4 בנדון אמר כי אם מספרו של ראש הממשלה זמין באופן נרחב, הוא יכול לשמש להאזנה מטעם מדינות עוינות, "ואולי גם גורמים אחרים שאינם ממלכתיים, כמו כנופיות פשע מתוחכמות". "אני מדבר באמת על הפוליטיקאים הבכירים ביותר בעמדות רגישות, ששיחות הטלפון שלהם עשויות לכלול חומר רגיש, חומר רגיש מסחרית, אנשים שמנסים לשדל אותם לקבל טובות הנאה או הטבות מס, או שיחות עם מנהיגים זרים", הבהיר ריקטס. לא מדובר בפעם הראשונה שזמינות מספר הטלפון של ראש הממשלה נתקלת בביקורת. הדיילי טלגרף דיווח לאחרונה כי השר הבריטי סיימון קייס המליץ לג'ונסון לשנות את מספרו בשל היותו ידוע. בנוסף עסקה בריטניה גם בכך שג'ונסון קיים יחסים עם לוביסטים עסקיים באמצעות הנייד הפרטי שלו, עניין שלא התקבל באופן חיובי על ידי התקשורת והציבור. הפוסט סיכון ביטחוני חמור? מספר הנייד של בוריס ג'ונסון הופיע אונליין שנים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

יבמ הודיעה כי תרכוש את טורבונומיק (Turbonomic Building Industry), שפועלת להבטחת ביצועי יישומים באמצעות בינה מלאכותית. העסקה כפופה לתנאי הסגירה המקובלים וצפויה להיסגר ברבעון השני של שנתו הכספית 2021 של הענק הכחול. היקפה הכספי לא נמסר לפרסום, אולם בעיתונות הטכנולוגית והכלכלית בארצות הברית הוא נאמד בסכומים של בין 1.5 מיליארד דולר ליותר משני מיליארד. טורבונומיק היא ספקית תוכנה לניהול משאבי יישומים (ARM) וניהול ביצועי רשתות (NPM) שבסיסה בבוסטון. היא הוקמה ב-2010 וגייסה סך של 149.5 מיליון דולר משישה משקיעים, כולל הקרנות ביין קפיטל ו-ICONIQ Capital. החברה הנרכשת מונה יותר מ-500 עובדים. בהודעת יבמ נמסר כי "הרכישה תספק לעסקים יכולות תצפית וניהול מלאים של אפליקציות, כדי להבטיח ביצועים ולמזער עלויות באמצעות בינה מלאכותית. כך, ניתן לייעל את המשאבים – כגון קונטיינרים, מחשבים וירטואליים, שרתים, אחסון, רשתות ובסיסי נתונים, ולהעריך ולנהל באופן דינמי ויעיל יותר את הביצועים של כל יישום, בכל מקום". אנליסטים ציינו כי "הרכישה היא חלק מהמהלך לעיצוב מחדש של עתידה של יבמ כחברת ענן היברידית וחברת בינה מלאכותית". ואמנם, בהודעת הענק הכחול נכתב כי "הרכישה תסייע לחברות להתגבר על העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול ביצועים וזמינות עבור יישומים מרובים, המשתפים סביבת ענן היברידית מורכבת יותר. בהינתן אתגרים אלה, ארגונים מבקשים לאמץ AIOps (ר"ת Artificial Intelligence for IT Operations – בינה מלאכותית לטובת תפעול המחשוב) לשיפור הנראות של משאבי המחשוב שלהם, כדי שיוכלו לספק זמינות גבוהה וביצועים של יישומים בעלויות נמוכות יותר". מהלך משלים רכישה זו משלימה את הרכישה האחרונה של יבמ – את אינסטנה, שמספקת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניטור ולנראות ביצועים של אפליקציות, ולנראות של מערכות ניטור ה-IT – לצד ההשקה של IBM Cloud Pak עבור AIOps של ווטסון, לאוטומציה של פעולות IT באמצעות בינה מלאכותית. כך, יבמ תספק ללקוחות הארגוניים יכולות אוטומציה המופעלות על ידי בינה מלאכותית, שמשתרעות מ-AIOps – השימוש ב-AI לאוטומציה של פעולות IT – ובתצפית על יישומים ותשתיות, כאשר הכול בנוי על Red Hat OpenShift להפעלה בכל סביבת ענן היברידית. "אנחנו מאמינים כי אוטומציה המופעלת באמצעות בינה מלאכותית הפכה לבלתי נמנעת, והיא עוזרת להפוך את כל העבודות הממוקדות במידע לפרודוקטיביות יותר", אמר דינש נירמל, מנכ"ל IBM Automation. "ארגונים נדרשים לנראות מלאה על מה שקורה בכל תשתית הענן ההיברידית שלהם, ובכל הארגון שלהם". "עסקים מחפשים תוכנות מונעות AI שיעזרו להם לנהל את אתגרי המידות והמורכבות של הפעלת יישומים בין עננים", ציין בן ניי, מנכ"ל טורבונומיק. "המערכת שלנו לא רק קובעת פעולות, אלא גם מאפשרת ללקוחות לבצע אותן. השילוב שלנו עם יבמ יבטיח זמני תגובה מהירים של יישומים, גם בביקוש גבוה." הפוסט ממשיכה להתבסס בעולם ה-AI: יבמ קונה את טורבונומיק בשני מיליארד ד' הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

בכיר לשעבר של ענקית שידוריהסרטים נטפליקס (Netflix) הורשע על ידי בית משפט בקבלת שוחד ועמלות מספקי טכנולוגיה בתמורה לכך שאישר להם אספקת מוצרים ושירותים לחברה בעת שעבד בה. הבכיר, מייקל קייל, עבד בנטפליקס כסגן נשיא בפועל לתפעול IT מ-2011 עד יולי 2014 – משרה שבה ניהל את כלל הטכנולוגיות והתפעול של החברה. בעמדה זו, לפי האישום, אישר קייל חוזים לרכישת מוצרי ושירותי IT מספקיות חיצוניות בתמורה לקבלת עמלות מהן. בכתב האישום משנת 2018 נטען, כי הוא קיבל יותר מ-500 אלף דולר במזומנים, לצד אופציות למניות – כעמלות, מתשע חברות טכנולוגיה, שסיפקו מוצרים ושירותים לנטפליקס, זאת בתמורה לאישור פרויקטים במיליוני דולרים לספקיות האלה. קייל נשפט בבית משפט פדרלי בסן חוזה ומשך את המשפט במשך שלוש שנים. כעת הסתיים ההליך, שבו הואשם ב-29 מקרים של מרמה והלבנת כספים, והורשע ב-28 מהם. במהלך המשפט טען הפרקליט שייצג אותו לחפותו בהצהרה שפורסמה בבלומברג, והאשים את נטפליקס שהיא מנצלת את השפעתה כחברה בעלת עוצמה כדי לדחוף להעמדתו לדין. לדבריו, יוגש ערעור. בעקבות ההרשעה, קייל עשוי להתמודד עם עונש מקסימלי של 20 שנות מאסר וקנס כספי גדול. הפוסט בכיר לשעבר בנטפליקס הורשע בקבלת שוחד הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

לקראת ההכרזה על מכשיר ה-Zenfone 8 בשבוע הבא, באסוס (ASUS) החלו לפזר טיזרים אודות סמארטפון הדגל הבא של החברה, כאשר מתוך ציוצים שפירסמה בערוץ הטוויטר הרשמי שלה עולה כי היא מתכננת להחזיר את שקע האוזניות לדגם הקרוב ולהוסיף לו גם מסך התומך בתצוגה חלקה יותר על ידי שימוש בקצב רענון גבוה. ב-ASUS כבר הצהירו כי הזנפון 8 יגיע בתצורה קומפקטית וכי יהיה מדובר במכשיר חזק, ואף שהפרטים אודותיו אינם ידועים בשלב זה, הדלפות קודמות כבר הספיקו להזכיר לא מעט פרטים טכניים אודותיו, ולפיהן אנו צפויים לראות מסך OLED בגודל 5.9 אינץ' בעל קצב רענון של 120 הרץ ורזולוציית +Full Hd בפריסה של 1080×2400 פיקסלים, כאשר בגבו אנו עשויים לראות זוג מצלמות של סוני, האחת עם חיישן IMX686 ברזולוציית 64 מגה-פיקסל והשנייה עם חיישן IMX663 לצילום בזווית רחבה. >> הצטרפו לערוץ הטלגרם של גאדג'טי הטיזרים שמציגה ASUS אינם משתמעים לשתי פנים וברור מהם כי נראה את חזרתו של חיבור ה-3.5 מ"מ לאוזניות במכשיר, ואף שהחברה אינה מציינת זאת מפורשות, גם שילובו של פאנל מסך בעל קצב רענון גבוה משתמע מהטיזר שמציגה החברה. שמועה קודמת בנושא הזנפון 8 הזכירה גם מכשירים נוספים, שאינם כה קומפקטיים בהשוואה לדגם אותו מזכירה החברה בטיזרים שלה, כאשר לפי אותה שמועה תציג החברה גם מכשירים עם מסכי 6.7 אינץ' ו-4 מצלמות בגבם לצד הזנפון 8 הקומפקטי. את אירוע ההכרזה שלה תערוך ASUS ביום רביעי הבא, ה-12.5, החל מהשעה 8 בערב לפי שעון ישראל. (מקור: Gadgety)

ארטליסט, שמייצרת ומפעילה מאגרי תוכן מבוססי מדיות דיגיטליות לשימוש יוצרי תוכן וידיאו וסרטים ברחבי העולם, הודיעה בסוך השבוע על כמה מינויים חדשים בהנהלתה. המינויים החדשים כוללים את אסף פורת, שניהל צוותי מוצר בפייבר ומונה לסמנכ"ל מוצר ועיצוב בארטליסט; יעל שער-פרישר, שכיהנה כסמנכ״לית משאבי האנוש של גט ומשמשת כעת בתפקיד זהה בחברה; אורן בילגורי, שמונה לסמנכ"ל מוצרים בארטליסט לאחר שהגיע אליה מתפקיד ניהולי ב-ויה; ועו"ד אילאיל לבנת, שכיהנה במשך עשור כיועצת משפטית וסמנכ"לית ברשת, וכדירקטורית בחדשות 2, ומונתה למנהלת המחלקה המשפטית (Head of Legal) בחברה. אסף פורת, סמנכ"ל מוצר ועיצוב בארטליסט. צילום: יח"צ פורת הקים ב-Wix את תחום המלונות, ניהל את צוות מנהלי המוצר בפייבר ונמנה על מייסדי הסטארט-אפ הומיס (Homeis) – רשת חברתית למהגרים מסביב לעולם. כמו כן, הוא משמש מנטור של סטארט-אפים ב-Google Launchpad ונמנה על מקימי קהילת מנהלי המוצרים בישראל. בתפקידו החדש בארטליסט הוא אמון על בניית דרך פעילות חוצת ארגון להצלחתו ומנהל את תהליך בניית המוצרים – משלב האפיון, עבור בעיצוב ובפיתוח ועד להוצאתם לשוק. יעל שער-פרישר, סמנכ"לית משאבי האנוש של ארטליסט. צילום: יח"צ שער-פרישר היא בעלת ניסיון עשיר של כ-15 שנים בתחום משאבי האנוש. בשנתיים וחצי האחרונות היא שימשה כסמנכ"לית משאבי אנוש בגט ולפני כן הובילה את התחום בצוותי HQ ומו"פ בחברות נוספות, בהן סייסנס, אמדוקס וגילון. בתפקידה החדש היא אחראית על צמיחת ההון האנושי בארטליסט. בילגורי היה דירקטור ב-ויה וניהל את תחום הניווט וניסיון הנהיגה בחברה. לפני כן הוא שימש כדירקטור בפרפקטו מובייל. במסגרת תפקידו כסמנכ"ל המו"פ בארטליסט הוא ינהל את התחום, תוך שיפור איכות המוצר ויישום תהליכי פיתוח מהירים ונכונים. עו"ד אילאיל לבנת, מנהלת המחלקה המשפטית של ארטליסט. צילום: יח"צ עו"ד לבנת היא בעלת ניסיון רב בשוק התקשורת. בין היתר, היא נמנתה על צוות ההקמה של ערוץ הילדים ג'טיקס בישראל וניהלה את עסקת מכירתו לדיסני. כיועצת משפטית וסמנכ"לית ברשת היא ניהלה את עסקת ההשקעה של אנדמול העולמית בערוץ. לאחר המיזוג עם ערוץ 10 היא פרשה מהחברה וניהלה את המחלקה המשפטית של קבוצת אדרי ב-NMC United. בתפקידה החדש היא אמונה על הקמת וניהול המחלקה המשפטית של ארטליסט, התאמת רישיונות השימוש לרגולציה הבינלאומית המשתנה ומתן מענה למשתמשים של החברה לשימוש בלתי מוגבל בכל מדיה בקטלוג. בנוסף, היא משמשת כמזכירת הדירקטוריון. "צעד נוסף בתהליך ההתרחבות של החברה" ארטליסט נוסדה ב-2016 על ידי עירא בלסקי, איציק אלבז, אייל רז ואסף איילון, כפלטפורמת מוזיקה המספקת רישיונות שימוש ליוצרי תוכן וידאו. החברה מחזיקה מעל חצי מיליון קטעי מוזיקה, אפקטים קוליים, טמפלטים, פריסטים, תוספים, מעברים ואנימציות גרפיקה, ומתחזקת פלטפורמת סטוק וידאו (Artgrid) עם כ-150 אלף קטעי וידיאו – כאשר כל אלה מתעדכנים על בסיס יומיומי. בניגוד לפלטפורמות קיימות, המצריכות רכישת מנוי מוגבל או רכישת רישיון נפרד לכל קטע וידאו או אודיו, ארטליסט פועלת במתכונת של מנוי שנתי וללא הגבלה – בין אם של כמות התוכן או של השימוש בו. באחרונה היא רכשה את פלטפורמת המדיה הדיגיטלית האמריקנית מושן אריי ב-65 מיליון דולר. בין לקוחותיה נמנים נייקי, Wix, קוקה קולה, איקאה, גוגל, מרצדס, אדובי, נטפליקס ודיור. אלבז, המשמש כמנכ"ל ארטליסט, אמר כי "הצטרפותם של חברי צוות ההנהלה החדשים הוא צעד נוסף בתהליך ההתרחבות של החברה. אנחנו מצרפים לשורותינו אנשי ונשות מקצוע בכירים ובכירות מהחברות הטובות ביותר בשוק ההיי-טק". הפוסט ארטליסט מינתה מנהלים בכירים חדשים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

נוף האיומים הדינאמי ומתקפות הסייבר החמורות שדווחו בחודשים האחרונים, מחדדים ואף מעלים מחדש את ההתלבטות של לא מעט ארגונים: איך להיערך למתקפה הבאה? האם המידע בטוח דיו בענן, ומה קורה בסביבה מרובת עננים? לקראת אירוע בנושא, שיתקיים ב-5.5, שלושה מומחים משתפים בכמה שיקולים שכדאי לקחת בחשבון. תם עידן "השכנים הרעשנים" בן דלי, ארכיטקט פתרונות ענן בכיר באורקל ישראל: עד היום, לעיתים קרובות חששו ארגונים, ובצדק, מ"השכן הרעשן" – אותה חברה נוספת שאיתה הם לעיתים חולקים את התשתית בענן הציבורי, או אפילו עם ספק הענן עצמו – מה שמעלה ספקות באשר לרמת האבטחה. הדור החדש של שירותי הענן מציע ארכיטקטורה שונה ממה שהכרנו בעבר, מה שמבטיח רמת אבטחה מוגברת. השימוש בגישת Bare Metal, למשל, כמו זו של אורקל, מאפשר לחברה להוציא את מערכת הניהול שלה אל מחוץ לשרת של הלקוח, תוך שימוש בשרת נוסף שמנהל את הענן. מכיוון שהשימוש בענן הוא פשוט היום יותר מתמיד, יש לוודא כי הפתרון הנבחר יידע לתת מענה לעובדה ששכיחותן של טעויות אנוש רק גדלה. כאן טמון היתרון של המהפכה האוטונומית בעולם המחשוב: ביכולות אוטונומיות מתקדמות בבסיס הנתונים האוטונומי של אורקל, שנועדו למנוע מאיתנו לבצע את הטעויות האלה. מערכת שלבדה מעדכנת ומאבטחת את עצמה, על כל הפעילויות הרבות והסיזיפיות הכרוכות באבטחה שאנחנו, כבני אדם, עלולים לפספס או לשכוח. מנגנוני אנליזה לביג דטה, שפותחו עבור תשתיות ענן לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בסייבריזן: בסופו של יום, סייבר זו בעיית דטה, והיכולת לספק הגנה תלויה ביכולת לנתח כמויות עצומות של דאטה. לכן נדרשים מנגנוני אנליזה, שיוכלו לטפל בכמויות כאלה של דטה, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות מערכות מתקדמות שהן cloud native, כלומר, נבנו עבור תשתיות ענן. שימוש בכל יכולות האנליזה מסייע להבין את כל מה שקורה בארגון בזמן אמת ולזהות אנומליות. מערכות ענן (SaaS) המנוהלות ברובן על ידי הספק עושות זאת טוב יותר, וכן מפחיתות את המקום לטעויות אנוש, מה שגם תורם לאופרציה הרבה יותר פשוטה וידידותית. בשנה האחרונה חברו סייבריזן ואורקל כדי לסייע לארגונים להתגונן מפני איומי סייבר מתקדמים בכל נקודת קצה לרוחב הארגון. פלטפורמה אחודה כהגנה לסביבה מרובת עננים נמרוד אלקין, מהנדס תוכנה בכיר בפאלו אלטו: רוב הארגונים שנמצאים במצב של ריבוי עננים זקוקים לפלטפורמה אחודה, כמו Prisma Cloud של פאלו אלטו נטוורקס. מדובר בפלטפורמת ה-Cloud Native המקיפה בתעשייה, שמספקת לארגונים אבטחה של פעילותם בענן ומגינה על עומסי העבודה. לאחרונה הודיעה פאלו אלטו על הרחבת התמיכה גם ללקוחות ענן אורקל (OCI), כאשר הממשק שבין Prisma Cloud לבין ענן אורקל וספקיות נוספות הוא מהיר ומאפשר לקבל נראות מקיפה לכל נכסי הענן המרובים וההיברידיים בקונסולה אחת, כדי לסייע בהבנת מרחב ההתקפה והאיומים בענן. ניהול אבטחת ענן (CSPM) נחוץ גם לפעולות יעילות ופשוטות ברחבי סביבות ענן, במיוחד עבור ארגונים שחייבים לעמוד בתקינות רגולטוריות. ושיקול נוסף: ריבונות הדטה אחד החששות המרכזיים במעבר לענן הוא נושא המיקום והריבונות על הדטה. ענן שממוקם בישראל נותן מענה מצוין לסוגיה זו. פתיחה של דטה סנטר בגבולות ישראל בניהולה של ענקית טכנולוגיה גלובלית, כמו אורקל, עתיד לאפשר ללא מעט ארגונים לעבור באופן שקט ובטוח לענן. ראשונים בתור הם כל אותם ארגונים שבשל החוקים והרגולציה עליהם לא יכלו עד היום לעבור לענן הציבורי בגלל המחויבות להשאיר את הדטה בגבולות המדינה. אזור ענן מקומי הוא פתרון אופטימלי, כאשר מלבד סוגיית הריבונות, הוא מספק רמת אבטחה חסרת תקדים, וביצועים גבוהים. רוצים לשמוע את המומחים ולהפנות אליהם שאלות? הצטרפו לאירוע "Improve Your Cloud Security Posture" – יום ד' , 5.5 בשעה 13:00 – לפרטים והרשמה לחצו כאן. משתתפים באירוע. משמאל למעלה בכיוון השעון: לטם גיא, סמנכ"ל מוצר בסייבריזן, בן דלי, ארכיטקט פתרונות ענן בכיר באורקל ישראל, נמרוד אלקין, מנהל מכירות ענן בפאלו אלטו, גיא נוי, מהנדס מכירות בפאלו אלטו. צילומים: מיכה לבוטון, עזרא לוי, נמרוד אלקין הפוסט האם אפשר לישון בשקט כשהמידע של הארגון שלכם בענן הציבורי? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

KLA, חברה גלובלית המתמחה בפיתוח וייצור פתרונות למדידה ובקרה של תהליכי ייצור שבבים, מגייסת כעת באינטנסיביות בישראל, ומציעה 80 משרות לפיזיקאים, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים בתחומים אלקטרואופטיקה, חומרים, תעשייה וניהול, מערכות מידע ותוכנה. ל-KLA, חברה אמריקנית גלובלית, נוכחות פיתוח, ייצור וייצוא משמעותית בישראל, בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה, וזו מתקיימת כבר מאז 1986. לפני כשלוש שנים רכשה KLA את חברת אורבוטק הישראלית, כך שכיום היא מחזיקה בשני אתרים, במגדל העמק וביבנה, ומעסיקה כ-1,400 עובדים בארץ בסך הכל. "הרכישה של אורבוטק, והעובדה שבמהלך 35 השנים האחרונות KLA הגדילה את היקף ההשקעות באתר החברה במגדל העמק באופן עקבי, מדגימות היטב את האמון שרוכשת חברת האם ליכולות הפיתוח והייצור המתקדמות ולהון האנושי בישראל", אמר אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. "המכונות שאנו מייצרים מאפשרות את פריחת תעשיית האלקטרוניקה העומדת בבסיסם של מותגים כמו נטפליקס או אמזון, וגם מכוניות אוטונומיות, מטוסים, שעונים חכמים, משחקי מחשב, טלפונים חכמים וכן הלאה", אמר תדמור. "אנחנו מתמודדים היום עם אתגרים בחזית הטכנולוגיה דרך חיבור למגמות המניעות את התעשייה קדימה, כמו 5G ו-Industry 4.0. לדוגמה, השנה כבר הוצאנו לשוק מכונה מבוססת מנוע AI כמנגנון חדש לביטול שגיאות, פיתחנו סרטוני הדרכה מבוססי VR/AR עבור העובדים שלנו ברחבי העולם, לייעול תהליכי העבודה, יישמנו שיטות מתקדמות של Data Analysis, וידינו – עוד נטויה". לירון יעקובי, מנהלת הגיוס של KLA. צילום: יח"צ KLA דיווחה שהיא מציעה סביבת עבודה נעימה ותומכת, בדגש על גיוון והכלה, תוך מתן יחס מיוחד לעובדים מהחברה הערבית. "אנחנו משקיעים רבות בלימוד הצרכים הייחודיים של עובדים מהחברה הערבית, ומזמינים מהנדסים.ות להצטרף אלינו ולהשתלב בחברה המקדמת תרבות של גיוון והכלה בכל דרך אפשרית", כך אמרה לירון יעקובי, מנהלת הגיוס של KLA. לדבריה, "ב- 2020, למרות הקורונה, גייסנו קרוב ל-150 עובדים חדשים, בשני האתרים שלנו, ואנו מעריכים כי גם ב-2021 נגייס כ-150 עובדים חדשים". הפוסט KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

My Single Point – או, בקיצור, MySP – השיקה באחרונה גרסת ענן מלאה של כל פתרונותיה העסקיים. החברה הישראלית מתמחה בפיתוח פתרונות מתקדמים לניהול ומימוש האסטרטגיה העסקית בארגון, ניהול תוכניות עבודה, ניהול ותכנון תקציב וכן ניהול פרויקטים (PPM). גרסת הענן החדשה זמינה כבר עכשיו ללקוחות מכל מגזרי השוק בישראל ובחו"ל, והיא מאפשרת לארגונים לצרוך במודל תוכנה כשירות (SaaS) בענן את הפתרונות הייחודיים של MySP, המאפשרים למנהלים לייצר שפה משותפת בארגון ולסנכרן בצורה מיטבית בין כל העובדים והנתונים הרלוונטיים, לטובת יישום והוצאה לפועל של התקציב, האסטרטגיה והתוכניות העסקיות, ולעמידה ביעדי הארגון. בעקבות השקת הגרסה החדשה, לקוחות יכולים לבחור בין תצורת ענן לבין התקנה באתר הלקוח (On-Prem), כפי שהייתה נהוגה עד היום. השותפה הבלעדית של MySP בישראל היא וואן טכנולוגיות (ONE), בעלת ניסיון מוכח בהטמעת הפתרון אצל עשרות לקוחות בארץ. במהלך השנים צברה וואן מומחיות בייעוץ, ליווי והטמעה של MySP בארגונים המובילים בישראל: רשות התקשוב הממשלתי, משרד הביטחון, משרד המשפטים, רפאל, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות, בנק ישראל, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק איגוד, Cal, מגדל חברה לביטוח, הפניקס ועוד. צעד נוסף לדומיננטיות בשוק ההכרזה על זמינות הפתרונות בענן מהווה צעד נוסף של MySP במטרה להיות שחקנית דומיננטית בתחום העצמת יכולות הניהול והביצוע של ארגונים. זאת, לאחר שבשנה החולפת הוכתר מודול ניהול הפרויקטים של החברה כפתרון ה-PPM המוביל בישראל על ידי STKI, ומוקדם יותר השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה שכוללת רכיבים חדשים, כגון מערכת מתקדמת, חוצת ארגון, שתומכת בתכנון ויישום אסטרטגיה ארגונית, וכן שיפורים באבטחת המידע וממשק משתמש חדש. ישי שנידובר, מנכ"ל My Single Point, אמר כי "בשנים האחרונות נחשפנו לביקוש הולך וגובר מצד חלק מלקוחותינו ושותפינו בעולם, שהתעניינו בגרסת ענן לצד גרסת התקנה מקומית. אנחנו מאמינים כי הזמינות המלאה של כל פתרונות החברה בענן תתמוך בהאצת הצמיחה שלנו בשוק הבינלאומי ותאפשר לנו לסייע ליותר מנכ"לים ליישם את תכוניותיהם, קרוב ככל שניתן לתכנון המקורי". שלום נחום, מנהל חטיבת המוצרים ב-וואן, ציין ש-"פתרון הענן החדש, וכן הגרסה האחרונה עליה הוכרז מוקדם יותר השנה, מעניקים רוח גבית להרחבת הפעילות שלנו עם MySP ולהגדלת מספר לקוחותינו המשותפים בשוק הארגוני בישראל. על פי דברי הלקוחות, המערכת זוכה לפופולריות רבה מפני שהיא מספקת מענה אמיתי לצורך הגובר והולך של מנהלים בפתרון ממוכן ואינטואיטיבי ליישום אסטרטגיה וניהול תוכניות עבודה. אין לי ספק שגרסת הענן רק תוסיף להצלחה זו". גרסת הענן החדשה כוללת את כל החידושים שנוספו לגרסה האחרונה שהשיקה MySP מוקדם יותר השנה. היא מעניקה למנהלים יכולות ניהול ויזואלי של תוכניות עבודה וכן קליטה ממוחשבת וסדורה שלהן, לצד יכולת ניהול המטרות הארגוניות בהיררכיה מובנית, תוך חיבורן והנגשתן לניהול היומיומי המורכב של עשרות ומאות יוזמות, פרויקטים ומשימות. למידע נוסף לחצו כאן. הפוסט My Single Point השיקה את כלל מוצריה בגרסת ענן מלאה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

תזהה את מצבם המנטלי של עובדים על פי מידע ביומטרי? מיקרוסופט. צילום: BigStock בקשת פטנט שהגישה מיקרוסופט (Microsoft), המתארת אמצעי לזיהוי רגשות על ידי מערכת ניטור ביומטרית, פורסמה על ידי משרד הפטנטים האמריקני, ה-USPTO. הפטנט עתיד לזהות את מצבו המנטלי-רגשי של אדם, בהתבסס על ניתוח מידע, כמו לחץ הדם וקצב הלב, אשר נאסף על ידי פריטים לבישים וכן על בסיס נתונים שונים שיאסף עקב השימוש בשירותי Microsoft Office השונים. ההמצאה מתוארת כמיועדת לעובדים בחברות וארגונים. נראה כי הרעיון הוא לאפשר לחברות להפעיל תכניות, כדי לספק לעובדיהן 'תובנות בריאות' הנגזרות מהנתונים הביומטריים שלהם, אך עם זאת להרחיב את המסקנות גם להיבט הרגשי. הנתונים הביומטריים ואלו שנאספו מהתוכנות של מיקרוסופט מנותחים – או אז ניתן להשתמש ב"ציון החרדה" שמקבל העובד, כדי להציע לו לקחת הפסקה ארוכה או קצרה להתאוששות. על הפטנט אפשר היה ללמוד מהגשת הבקשה לרישום שלו על ידי ה-USPTO, שם הוגדר כאמצעי ל"זיהוי רגש מאותות קשרים, על פני תובנות בריאות". לפי מה שמסתמן מההגשה, ניתן יהיה לאסוף נתונים מחיישנים ייעודיים, אשר מלקטים מידע ביומטרי בריאותי ושכולנו מכירים – למשל שעון חכם – אך גם מתובנות שנאספו בפגישות וידיאו ואודיו שבהן השתתף העובד, ממשוב שיספקו חיישנים האפטיים (haptic – זיהוי עוצמת מגע), ואפילו על פי משך הזמן המושקע בהתעסקות במענה ובקריאת דואר אלקטרוני בזמן העבודה. מקור להקלה או לדאגה עבור העובדים? המגזין Computerworld התייחס בדיווח שלו על הפטנט לעלייה ניכרת במה שמכונה "שחיקת עובדים" שנרשמה במהלך מגיפת הקורונה. כל זאת בזמן שהנושא של מצב העובדים המנטלי בהחלט הולך ותופס יותר ויותר תשומת לב בחברות בכלל, ובתעשיית ההיי-טק במיוחד. על אף שההמצאה עשויה לסייע לעובדים לזכות בהבנה גדולה יותר של מעסיקיהם למצבם המנטלי, היא גם מציפה חששות ממעקב (פיזי ורגשי) אחרי במקום העבודה, אשר אינו מתקבל, כמובן, כאקט לגיטימי או חיובי בעולם המערבי. מיקרוסופט מצידה, בהצגת הפטנט שלה, מדגישה שהניתוח של הדטה שיאסף לא נועד למדידת הפרודוקטיביות של העובדים, אלא לצורך זיהוי והפגת מתחים ואף למתן הפסקות כדי לאושש עובדים הזקוקים להן לפי הממצאים. עם זאת אנליסט המחקר הבכיר ראול קסטנון אמר ל-Computerworld כי "הצרכנים מכירים יותר וחשים יותר בנוח עם השימוש במכשירים לבישים לאיסוף נתונים ביומטריים, כדי לפקח על בריאותם ורווחתם; עם זאת, הרחבת יכולות אלה למקום העבודה יכולה להוות סיבה לדאגה בעבור העובדים". "ישנם יתרונות רבים שאנליטיקה יכולה לספק לעובדים, כולל מעקב אחר בריאותם ורווחתם בעבודה ובחייהם האישיים, אך ניווט באזור זה יכול להיות עניין רגיש ביותר בעבור הארגון", הבהיר קסטנון את עמדתו. יצוין שכפי שקורה תמיד עם פטנטים, לא תמיד אלו קורמים עור וגידים, כך שאין לדעת אם הפיתוח של מיקרוסופט יגיע לכדי מימוש בעתיד, ומתי. הפוסט פטנט ביומטרי חדש של מיקרוסופט יזהה מתי עובד זקוק להפסקה? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)

האסון שאירע ביום ה' בלילה בהר מירון השפיע על החברה הישראלית והעציב רבים מאתנו – אני רוצה להאמין שאת כולנו, או לפחות את רובנו. מראות הדוחק והצפיפות, המחשבה מה קרה לאלה שנמחצו זה על זה והסיפורים על המתים באירוע הנורא – מצמררים ומכמירים את כל מי שיש לו לב אנושי, או לפחות אמורים לעשות זאת. עם היוודע האסון התחלנו לראות יוזמות יפות: במקומות רבים ברחבי הארץ, כולל ביישובים ערביים כמו טמרה, התרימו דם למען נפגעי האסון, שכנים הביאו אוכל לעשרות המשפחות שחיכו ליד המכון לרפואה משפטית באבו כביר, בתקווה שיוברר שהבן או האבא שלהם לא נמצא שם, ועוד יוזמות יפות. אולם, בד בבד, לא עברו שעות ספורות מהאסון והתחלנו לראות ברשתות החברתיות גם את שיח השנאה הישן והכה רע – בעיקר כלפי החרדים. חשוב להדגיש: רוב הגולשים הביעו הזדהות עם הקורבנות ואמפתיה רבה כלפי משפחותיהם וכלפי הפצועים, אבל היו לא מעט כאלה שעוד לפני שראשון המתים מהאירוע הובא לקבורה, הזדרזו והאשימו את "החרדים" במה שקרה להם. לא את הפוליטיקאים, הרשויות או הרבנים – שזה לגיטימי ולדעת כותב שורות אלה אף מוצדק וראוי – אלא את "החרדים". בהתחלה זה הגיע טיפין טיפין – ברגעים האלה ניצחה אצל חלק ניכר מרושפי השנאה המחשבה שלא כל כך נעים להתבטא כפי שהם רוצים מיד אחרי אירוע כזה, שכל המדינה מדברת עליו, ומי רוצה להיות ראשון לעשות את זה? אבל עד מהרה, השנאה במסווה של "ביקורת" על הציבור החרדי החלה לבוא: "מה הם עולים לשם?", "הם מצפצפים על המדינה" ורמיזות ואף אמירות על עדר שוטה, מאחר שהוא שומע לרבנים בלי עוררין. היו אף שהשוו את האסון בהר מירון ל-"התנהגות של החרדים" בזמן הקורונה – ולא משנה העובדה שרוב הציבור החרדי הקשיב להוראות ומילא אחריהן. די לשיח השנאה. צילום אילוסטרציה: BigStock אנטישמיות – גרסת ישראל הרשתות החברתיות הן כר פורה לשיח שנאה – זה לא חדש. גם אסונות ואירועים בקנה מידה גדול הם כר פורה לשיח שנאה – גם זה לא חדש, וקיים עוד הרבה לפני הרשתות החברתיות. ביום ה' האחרון, כמה שעות לפני האסון, ראיינתי את תומר אלדובי, שמנהל את התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שהסביר לי עד כמה התיאוריות האנטישמיות שגשגו מחדש בזמן הקורונה, ועל הקונספירציות שמאשימות, "איך לא", את היהודים בפרוץ המגפה ובכך ששיעור המחוסנים ברוב המדינות בעולם נמוך בהרבה לעומת זה שבמדינת היהודים – ישראל. הראיון עמו יפורסם כאן, באנשים ומחשבים, בעוד כמה ימים. נכון, אין דמיון בין סדר הגודל של הקורונה לעומת האסון בהר מירון ושל סדר הגודל של שנאת היהודים בחו"ל לעומת שנאת החרדים בארץ (וגם השנאה ההפוכה, אלא שהיא לא נושא המאמר הזה). אבל שנאה היא שנאה, וצריך להוריד כל שנאה למינימום. הלוואי שהיה אפשר למגר את כל השנאות, אבל אני ריאליסטי. האינטרס הכלכלי גובר על זה החברתי כאן נכנסות הרשתות החברתיות. אלה מבטיחות שהן פועלות נגד שיח שנאה, ואף עושות זאת – לפי עדותן שלהן וגם לפי עדותו של אלדובי באותו הראיון. אבל זה לא מספיק: מבחן התוצאה מדבר בעד עצמו – שיח השנאה עדיין פורח, ומאוד, ברשת בכלל ובסושיאל מדיה בפרט. זהו שיח שנאה נגד קבוצות שונות – ערבים, להט"בים, שמאלנים, ימנים ובכלל, מיעוטים שונים, כולל היהודים שם והחרדים כאן. כנראה שהאינטרס הכלכלי גובר כאן על האינטרס החברתי, כי שנאה יוצרת שיח ועניין, שיוצרים שהייה רבה יותר של הגולש בפלטפורמה של אותה רשת חברתית שבה מפורסמים הדברים, מה שבתורו יוצר יותר פרסומות ורווח לחברה. הרשתות החברתיות כבר הבינו ששיח השנאה הוא נושא נפיץ ושעליהן לעשות משהו כדי לצמצם אותו. אבל כדי שלא לפגוע באינטרס הכלכלי שלהן, הן עושות – אבל לא מספיק. זה כמו שרופא ייתן אקמול לחולה קשה, שצריך לעבור ניתוח דחוף. והן, לצערנו, נמנות על צוות הרופאים במקרה זה. מערכת אנשים ומחשבים מביעה הזדהות עם משפחות קורבנות האסון ועם הציבור החרדי, ומאחלת החלמה מהירה לפצועים. הפוסט האסון בהר מירון – עוד תירוץ לשיח שנאה ברשתות החברתיות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות (מקור: PC אנשים ומחשבים)